החיים זה לא כזה טריוויאלי

אנחנו מודים על החיים ועל מה שיש לנו, אנחנו מודעים לכוח ההודיה, אנחנו רוצים להעביר את האושר והשמחה הזו הלאה, מזכירים לעצמנו ולאחר כי החיים נפלאים, שהכל לטובה, שאנחנו אלו הם היוצרים את חיינו וכו’ וכו’.

אך באותה נשימה אנחנו לא כאלה אופטימיים, כועסים מהר, שופטים מהר, מפחדים מהר, מתערערים בקלות, לא תמיד שומרים על שפה יפה ומרכלים פה ושם… כועסים כל כך מהר… ובחיים יש כאלה סיפורים מרגשים על אנשים המתמודדים עם כאלה בעיות, צרות, קשיים, שרק לשמוע את הקושי ואת ההתמודדות קשה מאוד לעצור את הדמעות.
ויש כאלה שיש להם כוחות נפש אדירים היכולים להרים את הראש ולומר “יהיה בסדר”, משהו בתוכם מקווה רוצה ומאמין שיהיה טוב – וזה כל כך מחזק ונותן פרופורציה. ויש את אלו שלא גילו ולא מצאו את כוחות הנפש בתוכם, זה כבד עליהם, קשה להם, אינם מצליחים להרים את הראש – וגם מולם הלב נשבר ודומע.
ואנחנו עדיין כועסים על שטות כזו או אחרת, מתעצבנים על ההיא שנדחפה לתור, ועל ההוא שמדבר עם מלאכים, ועל השכן שהחנה כמו דביל…
והיכן היא ההודיה, השמחה, ההבנה כי הכל הבל הבלים – ומה שבאמת חשוב זו להיות בשמחה תמיד, לחפש ולהאמין שהאור הוא בפנים, לתת לשמש הפנימית להאיר למרחקים. ולזכור ולדעת שעם כל המודעות אתה לא יכול לדעת מה ייקרה מחר. ומה שיש לך היום ממש לא ברור מאיליו.
וההודיה היא לא רק עוד מילה יפה – היא הולכת איתך לכל מקום ובכל זמן.
והיא עוזרת לנו לראות את הכל באור אחר.
להעריך את הדברים הקטנים שנראים לנו שטותיים וחסרי ערך. הם יכולים להתגלות יום אחד כמשמעותיים ביותר.
תודה על הכל, תודה על היש, תודה על האין ותודה שאני יכול לומר תודה ולהתמלא ולהתרגש מבפנים ולהעביר זאת הלאה.
מאחל לכולם שנשמע רק בשורות טובות ומבורכות, ושנזכור שמה שנראה לי קל – לא תמיד האחר יכול לראות או לחוות את זה באותו הרגע. לזכור שגם אנחנו עברנו עוברים ונעבור תהליכים.
ת-ו-ד-ה 🙂

דילוג לתוכן