בשבת הנשמה מרגישה בבית

במה שונה העולם הבא מהעולם הזה?

אמנם אין באפשרותנו לתאר את העולם הבא, כי הוא שונה לחלוטין מהעולם שלנו. רק זאת נאמר: בעולם שלנו הגוף הוא בעל הבית, הוא השולט, והנשמה היא האורחת. העולם הזה בנוי בהתאם לצורכי הגוף, והנשמה אינה אלא אורחת שבעל הבית מפנה לה מקום. בעולם הבא יתהפכו היוצרות: שם, הנשמה תהיה בעלת הבית. העולם הבא בנוי בהתאם לדרישותיה ולצרכיה של הנשמה.

אך יחד עם זאת חשוב להדגיש שגם בעולמנו יש לנשמה “טריטוריה” משלה. יום אחד בשבוע היא חשה בנוח. לשם כך נתן לנו בורא עולם את השבת! בשבת הנשמה שלנו, שהיא ה”אני” האמיתי שלנו, מרגישה שהיא נמצאת בביתה. בששת ימי השבוע כאשר האדם מפעיל את כוח היצירה שלו בכל תחומי החיים, הנשמה אינה זוכה להתבטא כראוי לה.

כח היצירה של האדם מפתח את העולם מבחינה גשמית, האדם: זורע, קוצר, מבשל, בונה, הורס, מבעיר ומכבה. הנשמה מבקשת לפתח את הצד הרוחני שבאדם, אולם כל עוד האדם עסוק ביצירה גשמית, אין הוא יכול להפנות אליה תשומת לב ראויה.

שבת היא היום שבו האדם אינו מפעיל את כוח היצירה שלו. ביום זה, כאשר בעולם היצירה שוררת דממה, האדם מסוגל לקלוט את צלילי נשמתו. אולי הוא לא יהיה מודע לכך, אולי לא ירגיש אותה, אבל השפעתה היא רבה מאד ובלתי נמנעת.

שבת שלום ומלאת שמחה ואהבה לכל.

דילוג לתוכן