אוהב ימים לראותם

“מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אוֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב.

נְצוֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה.
סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה-טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.”

אוהב ימים הוא מי שאוהב את הימים העוברים עליו, ואיננו מצפה לימים אחרים שיבואו, מי שמוצא במה שהוא נתון בו את השמחה ואת הסיפוק. הרי רובנו רודפים אחר האשליה של החיים שבהם אנחנו חפצים והימים שנאהב אם יגיעו, אך מכלים ימים רבים בדמיונות ריקים, ונוחלים אינספור אכזבות. סוד אהבת הימים הוא סוד העין הטובה, ההבטה החיובית בכל אדם, הלשון המפרגנת והמספרת בשבח הסובבים.
המרדף אחרי מרכולתם של רכלנים, בעלי שמועות או בעלי לשון הרע מרחיק אותנו מהחיים האמיתיים ומהטוב שבהם, ואילו ההימנעות מכל זה קשורה ביכולת שלנו לחזור אל מי שאנחנו ולחיות את חיינו בטוב, לא להתעסק באחרים, לא לחטט בחייהם, ואף לא לבקר ולשפוט בעין צרה.

דילוג לתוכן