חמשת תנאי השייכות

לאדם ישנו צורך בסיסי בהשתייכות, וכל אחד בוחר את האסורטגיה הנכונה עבורו כדי לממש תחושה זו. הצורך הזה אף פעם לא מגיע לסיפוק, הוא מה שמניע אותנו לעשייה. ההשתייכות אצל ילד קטן מתחילה מתוך עשייה.

ילד נולד עם הצורך הקיומי להרגיש שייך לעצמו ולהוריו. ככל שהוא גדל, עליו לפתח תחושת השתייכות. ישנם חמישה צרכים רגשיים שעליו לפתח כדי להרגיש זאת:

הצורך להועיל ולהרגיש מועיל: כל ילד רוצה לעשות דברים ולעזור. הרצון להועיל ולהרגיש מועיל הינו צורך בסיסי של עשייה. זהו צורך אוניברסלי שקיים בכל תרבות.

הצורך להיות בעל ערך: כל אחד מאיתנו זקוק להרגיש בעל ערך, שווה ערך. המוטיבציה להתמודד עם מכשולים יוצרת תחושה של “אני יכול”, “אני מסוגל”.

הצורך בהתייחסות אישית: הצורך להתייחס לאדם ולרגשותיו. כל הערכים הקשורים בהדדיות כגון חמלה, אמפתיה, הקשבה ועוד, נולדו מתוך הצורך בהתייחסות אישית.

הצורך בצמיחה, בגדילה ובהתפתחות: כל ילד וכל אדם רוצה לגדול הן מבחינה פיזית והן מבחינה תודעתית, קוגנטיבית. צמיחה משמעה החופש להיות מי שאני, ולהגשים את מה שאני ואת הפוטנציאל הגלום בי
.
הצורך בהרגשת משמעות אישית: זוהי תוצאה של תפיסת עולמו של האדם ותפיסת תפקידו בחייו. היא עולה מתוך הצורך שקיים באדם לפתח לעצמו משמעות אישית, כי אדם זקוק ליותר ממשהו חומרי, ולכן הוא ממלא לעצמו את החלק הפילוסופי והרוחני.

חמשת המרכיבים קשורים זה בזה. כשאדם מרגיש מועיל, הוא מרגיש בעל ערך, הוא יכול להוציא מהכוח לפועל וכל חייו מקבלים משמעות אישית.

כבר בשנת 1930 אדלר הבין והצהיר שההתפתחות שלנו כפרטים בחברה היא התפתחות בתנועה, ממצבי של מינוס למצב של פלוס, כלומר ממצב של חוסר, אי וודאות וחוסר בידע ובכלים, למצב של הסתגלות והשתלבות בחברה. הוא הבין שהחיים הם תהליך. לכן “האדלריאנים רואים את הפרט כמי שמתקדם בכיוון מסוים”. ההתנהגות היא שפה שלמה שמאחוריה ישנם רגשות, עמדות, ערכים ומחשבות. לכן אין אפשרות להסיק מסקנות מהתנהגות חד פעמית.

דילוג לתוכן