שלבים בהתפתחות הילד

שלבים בהתפתחות הילד

ידיעת הגורמים המשפיעים על עיצוב אישיותו של הילד , מאפשרת הבנה ויכולת תגובה של ההורה להתנהגות הילד. להקל ולצמצם את נקודות החיכוך בינינו.

גורמים המשפיעים על עיצוב אישיותו של הילד

שלבים בהתפתחות הילד

גורמים ביולוגיים ( מתחלקים לשניים)

תורשה
התפתחות
התפתחות

הילד, בדרכו מן הינקות אל הבגרות , עובר שלבי גדילה עפ"י תוכנית התפתחותית קבועה מראש כשבכל שלב ושלב יש כישורים שלא היו קיימים קודם. למשל זחילה , ישיבה , עמידה , הליכה , ריצה , וכ"ו. כל שלב נובע מקודמו וצומח ממנו .טיפול נכון בכל שלב , רמת בשלות מתאימה תאפשר לילד לעבור בבטחה משלב לשלב .

שלבים בהתפתחות הילד

שלב ההתקשרות – גיל 0-1.5 שנים

הקשר להורים חיוני לקיומו של התינוק . הוא זקוק למגע חם ורך . לקרבה פיסית. תפקידו הראשון של ההורה להיות זמין בעבור התינוק ולהעניק לו חום . כדי שיוכל לסמוך עליו . כלומר: לספק את מה שהוא צריך , מתי שהוא צריך , גם אם הדבר גורם לאי נחת . הורה שמגיב לצורכי הילד ומספק חיבה וחום בצורה עקבית , יציבה ובטוחה, בונה התקשרות בטוחה שהיא הבסיס לביטחונו בעתיד . בעיות התקשורת במהלך תקופה זו גורמות לבעיות חברתיות בעתיד .

מה צריך הילד בתקופת ההתקשרות ?

ביטחון ותמיכה : בשלב ההתקשרות קשה להפריד בין הביטחון והתמיכה , כי השמירה על בטחון התינוק והדאגה לקיומו הן הדרכים הבסיסיות ביותר לאפשר את המשך התפתחותו . הדרך היעילה ביותר להבטיח שהילד ישרוד היא , לשמור על הקשר אתו :

ההורה זמין לילד כדי לספק את צרכיו הגופניים .
ההורה זמין לילד כדי לספק את צרכיו הרגשיים . ההורה מדבר אל הילד בקול שקט ומרגיע , מרבה לחייך , מעביר לו את המסר שנמצא על-ידו אדם שדואג לו ואין לו ממה לחשוש .
כאשר הילד מתחיל לנסות הבעות פנים שונות וצלילים שונים שיאפשרו לו בסופו של דבר לתקשר בצורה מילולית , חשוב שההורים יתנו תוקף לתקשורת הלא מילולית הזאת , ע"י שיקוף . פירוש הדבר , שעליהם לשחזר את הקולות ואת ההבעות כדי שהתינוק ירכוש ביטחון לגבי ניסיונותיו . כאשר אין יודעים איך לשקף חיוך יחולל פלאים.

מסגרת : ב 3 דרכים יכול ההורה להעניק מסגרת לילד בשלב הזה

א–לארגן את סביבתו הפיסית של הילד ולדאוג לביטחונה . משמעות הדבר היא , שכל הפעולות הנעשות להבטחת התמיכה והביטחון לילד נעשות בסביבה בטוחה ונוחה עבורו

ב – ההורה יכול ללמד אפילו ילד קטן מאוד מאלו פעולות הוא צריך להימנע , כי הן אינן בטוחות הוא יכול לכוון מחדש את האנרגיה של הילד . למשל הוא יכול למנוע מבנו בין ה-8 חודשים לגשת לסכין חדה , והוא לא יהסס לדרוש מבתו בת ה-14 חודש לשבת בכסא הבטיחות גם אם בכייה עצוב מאוד

ג – ההורה מתחיל להסביר לילד שיש בסביבתו דברים ואנשים שצריך להיזהר מהם או להתחשב בהם . את זה מלמדים לאט ובזהירות כאשר הילד מתקרב לגיל שנה . יותר ויותר הוא מצליח להבין מה הוא שיתוף פעולה , לחכות קצת כאשר אימא מטפלת באחיו , ולא להכאיב לזולת . אם הילד מושך בזנב של כלב למשל יש לומר לו "לא" . אם הוא דורש עוגייה כאשר אביו מדבר בטלפון , יש לומר לו לחכות רגע עד שהאב יסיים את השיחה ( נא לזכור שכאשר האב גומר לדבר בטלפון הוא אכן יתפנה לתת לו את העוגייה ולא ילך לעסוק בדבר אחר !) צריך וחשוב ללמדו כבר מגיל צעיר ביותר להסתגל לצורכי הזולת מפעם לפעם במטרה ללמדו שיתוף פעולה . כן , כבר בראשית חיי הילד , ההורה מניח את היסודות למודעות מוסרית תקינה של ילדו .

2. שלב החקרנות : גיל שנה וחצי – שלוש שנים

הילד רוכש מיומנויות חדשות וחשובות הוא לומד ללכת , יכולתו הלשונית גדלה וכן זריזות הידיים והתיאום התנועתי ,הוא סקרן וחוקר כל הזמן את סביבתו בד בבד בודק את יכולותיו – נוגע בחפצים ומשליך אותם , רץ , מטפס ועסוק בתנועה מתמדת . הוא גם מגלה את כוחן של המילים ובייחוד מילה אחת " לא ! " אין הוא עצמאי כפי שהוא נשמע : הוא מתחיל לבחון את עצמיותו , הוא רוצה שההורה יהיה נוכח כאשר הוא דורש ללכת בעצמו לאן שהוא רוצה למעשה הוא מתנגד להוראות ההורה אבל בו בזמן דורש את נוכחותו .כך הוא בודק את עצמאותו . תפקיד ההורה לגלות אורך רוח כלפי ה"למה" הנצחי של הילד וכלפי ה"לא" האינסופי . ברור שבשלב החקרנות נשקפת במידת מה סכנה גופנית לילד עכשיו הוא זקוק לגבולות ברורים ובטוחים יותר מקודם . מה שחשוב הוא האיזון . לשמור על ביטחון הילד ובו בזמן לא לגונן עליו במידה יתרה . ולכן על ההורה לדאוג כל הזמן לבטיחותו הגופנית והרגשית. צריך לתת לו הזדמנות לחקור ובו בזמן להדריך אותו איך להתרחק מחפצים מסוכנים .כאשר ההורה רוצה שהילד ילמד להתנהג בצורה יעילה הוא משתמש בהתנהגות הילד כדי ללמד ולהראות ולא כדי להעניש . הוא נותן הוראות ברורות ונמנע מהסברים מרובים או מופשטים . חשוב להתמקד בדברים הנכונים שהילד עושה ולא בדברים "הלא נכונים" , כך שהילד יוכל להפנים את הדברים ולהסתמך על הצלחותיו.

3. שלב הזהות : גיל 3-4

הילד גדל . הוא כבר גיבש התייחסות מסוימת אל הוריו ואל סביבתו , עכשיו הוא מוכן להתמודד עם השאלה מי הוא ביחס לסביבתו . בו בזמן נשאר סקרן וקשור להוריו . אם קודם היו השאלות :מי אתה ? ומה זה ? עכשיו הוא שואל מי אני ? הוא מתחיל את הדרך שבזכותו יהיה לאדם עצמאי העומד ברשות עצמו .

זהו השלב שבו מתברר לילד "אני לא אתה . רק אני " כלומר : אני יכול לשמור על הקשר אתך וגם על ה "אני " בעת ובעונה אחת . הוא מרגיש שהוא נבדל מהוריו ויש לו מחשבות ורגשות משלו. את שני השלבים הקודמים הוא איננו זונח , הם נשארים לנצח חלק ממנו והוא יחזור עליהם כל חייו – הכוונה לתחושת הקשר עם הזולת והצורך להבליט את הייחודיות שלו במסגרת הקשר . תפקיד ההורה לתמוך בניסיונותיו של הילד לגבש את זהותו במשחקי ה"כאילו" ובמשחקי הדמויות שהוא מתחפש אליהן ולעודד אותו לבחור ולהחליט בהתאם ליכולתו .

מסגרת : ההורה מאפשר לילד לבטא את עצמו ומלמד אותו איך לעשות זאת לדוגמה : מותר לך לכעוס מאוד , אבל אסור לנשוך את דנה : " נכון שאתה רוצה את הצעצוע הזה ? לפעמים אני רוצה משהו ששייך למישהו אחר , אבל אני לא לוקח את זה ממנו " — "קשה לך לחכות לתורך , אבל כל אחד צריך ללמוד לחכות " כך מלמדים את הילד דברים חדשים בלי לשפוט או להעניש אותו ,חשוב ש ההורה ישתמש בהעברת מידע ניטרלי . אם לדוגמה הילד מתחפש לאריה ומפחיד את אחותו הקטנה אפשר לומר לו : " כל האריות בבית הזה שומרים על אחותם הקטנה ואריות גם אוהבים לא רק להפחיד הם אוהבים גם לנוח ולשחק עם הגורים "

מטבעו הילד אין הוא מוסרי או בלתי מוסרי ולכן אופיו מעוצב באמצעות התנסויותיו עם הוריו ותגובותיהם להתנהגותו ואחר-כך עם אנשים אחרים . ידוע לנו שהילד רוצה להשביע את רצון הוריו ולחקותם . מסגרת ברורה מציבה את הגבולות שמגינים על הילדים מתוצאות משחקיהם. לדוגמא:מותר להביא עפרונות למטבח ולצייר שם אך בהחלט אסור לצייר על הקירות של המטבח

4. שלב היכולת : גיל 4-7

עכשיו רוצה הילד לברר איך הוא יכול להשפיע על עולמו , הדחף החדש שלו הוא לגלות את כוחו ביחס לאנשים אחרים וביחס לחפצים בעולמו המתרחב . הוא רוצה לגלות מה ה"אני" החדש שלו יכול לעשות . הוא נהנה מתהליך הגילוי ואינו חושש לנסות דברים חדשים , הוא מעז להסתכן כי היכולת מקנה לו הרגשת כוח . זהו הכרטיס לביטחון עצמי . הוא בודק דברים חדשים , לוקח פטישים , מספריים וכ"ו . הוא מצייר שוב ושוב את אותו אדם או חפץ וגם כותב שוב ושוב את אותם מספרים , אותיות ומילים . לפעמים הוא מתוסכל כי המטרה הראשונה שלו היא להצליח או לנצח . הוא זקוק לעידוד כדי לנסות שוב והוא זקוק לעידוד גם כדי להפסיק את מה שהוא עושה ולנסות דבר חדש . העידוד חשוב כי מהר מאוד הוא עלול להיות מתוסכל . הוא מתקוטט עם הסובבים אותו ואינו מוכן להפסיד . הוא רוצה לרוץ מהר יותר מכולם , להגיע ראשון לכל מקום , רוצה להיות הכי צודק , הכי חזק . הוא בודק כל הזמן מה שייך לו ומממש את הדחף הרכושני . הוא רוצה שהדברים יהיו רק שלו מתוך תחושת בעלות . הכול עכשיו "שלי" : אבא שלי , הצעצועים שלי ! תפקיד ההורה לדאוג לבטיחותו הרגשית של תהליך הלמידה ואין לעשות השוואות עם ילדים אחרים במטרה לדרבן אותו לעשות דברים , דרך זו אינה מצליחה יש להמשיך להעניק חום ואמינות ותמיכה בסקרנותו של הילד והדבר החשוב ביותר הוא לעודד את הדחף ללמוד איך ללמוד . זה דבר חשוב בהרבה מלהצליח . יש להתמקד במה שהילד עושה ולא באופיו תשומת-הלב מופנית אל התנהגותו של הילד . יש להימנע מביקורת במקום זאת יש לשקף ולעודד את הישגיו או כאשר הילד משיג מטרה מסוימת או משלים משימה חשובה. ההורה מביע הזדהות גם עם שמחתו וגם עם תסכוליו. בלי להשתמש בכינויים שליליים המתארים את אופיו כמו למשל : " אתה כזה רשע ." ההורה המודע נותן הוראות ברורות ומוגדרות כאשר הוא מלמד את הילד דבר חדש. הוא נמנע מהכללות ומהפשטות ומלמד בלי להעביר את המסר שהילד הוא חסר יכולת או רע.

5. שלב ההתעניינות גיל 7-12

מעכשיו חלק גדול מהצמיחה מתרחש הרחק מעיני ההורים . אם הילד הפנים היטב את השלבים הקודמים , הוא יהיה מסוגל להתמודד עם התנסויותיו החדשות מחוץ לבית . יצירת חברויות מוצלחות עם בני גילו ומינו . הוא מחשיב מאוד את דעת החברים ושום נחמה או יעוץ מצד ההורה לא יוכלו לבוא במקום מילה טובה מפיהם . הוא מתחיל לתרגל בחוץ את מה שלמד בבית : התקשרות , חקרנות , זהות ויכולת , אך הפעם הוא עושה זאת בקשריו עם חברים . לכן הוא צריך ללמוד מהי חברות . חברים אינם תמיד זמינים כמו ההורים והקשר איתם אינו מובן מאליו. כדי לחזק את תחושת השייכות לקבוצת בני הגיל הוא מתעניין באחרים , לומד לשתף פעולה , לומד להיות אכפתי וגם לנצח ולהישאר חברים . תפקיד ההורה : לאפשר לילד זמן ומרחב כדי לקלוט ולשלב באישיותו את מה שהוא מקבל מחבריו . עדיין הוא זקוק להנחיותיהם של ההורים לחוכמתם ולתמיכתם כדי לחדש את כוחותיו . על ההורה להיות זמין מבחינה רגשית , אבל עכשיו הזמינות הזאת כוללת גם התרחקות כדי לכבד את הפרטיות של הילד .

הילד הפנימי של כל אחד ואחת מאיתנו חי נושם וקיים בתוכנו.
ההתמודדויות שחווינו כילדים הן אותם התמודדויות פנימיות שאנו חווים אותם כאדם בוגר אם כי עם יותר הבנה, אך לא תמיד נכונה ומודעת. חלקנו עדיין סוחבים עימם פחדים, חששות, תחושת חוסר שייכות, קשיים ביצירת קשרים חברתיים וזוגיים, חוסר עניין בדברים אישיים וסביבתיים, ספקות לגבי יכולתנו ברובדים שונים וכו’.
הרשו לעצמכם להסתכל פנימה ולרפא ולחזק את הילד הפנימי ואת האדם הבוגר ובכך ליצור לעצמכם חיים עם יותר שמחה, יותר עניין ופיתוח מסוגלות לעשיית דברים שתרצו בחייכם.
זה הזמן לצאת למסע ולחזק את עצמכם
התקשרו ויחד נחזק אתכם לחיים בריאים ושלווים

בברכת אור ואהבה
יוסף וקנין פסיכותרפיסט הוליטסי ומנחה קבוצות מטעם מכון אדלר
ראש מגמת הילינג אנרגטי בקולג’ לרפואה משלימה.
0542297769

תגובות

אין תגובות עדיין

השאר תגובה