צ’אקרת הגרון - וישאדהא

הצ’אקרה החמישית

צ’אקרת הגרון – וישאדהא – "מלא טוהר".

מיקום הצ’אקרה: גרון.
צבע: תכלת, טורקיז.
צבע משלים: אדום.
מילות מפתח: תקשורת, ביטוי, אחריות, אמת אוניברסלית, אמונה.
עקרונות בסיסים: הזנה, תהודת היקום.
היבט פנימי: תקשורת וכוח רצון.
צ’אקת הגרון היא מרכז התקשורת, ההשראה וההתבטאות האנושית.
צ’אקרת הגרון מייצגת את הדימוי העצמי שלנו, והיא מגשרת בין המחשבות, הרגשות, הדחפים שלנו והתגובות שלנו.
דרך צ’אקרת הגרון אנו מבטאים את מה שהננו, לעומת שאר הצ’אקרות בהם התחלנו לגבש את אישיותנו ואת היצרים והצרכים הבסיסים שלנו.
צ’אקרת הגרון מספקת לנו את היכולת להתבטא באופן מודע וברור, אנו מבטאים את הצחוק, הבכי, את רגשות השמחה ואהבה.
משמעותה של צ’אקרת הגרון אינו רק הביטוי אלא גם יכולת ההקשבה.
כאשר אנו נלמד לפתוח את אוזנינו החיצוניות ו"הפנימיות" אנו נזכה לקבל יידע מעמיק מאת היקום. ההקשבה יוצרת שלווה, רוגע ואף בטחון.
כשאנו נאפשר לקול הפנימי להתבטא, מידע חדש על "העצמי" יופיע.
צ’אקרת הגרון ממונה על הדמיון העצמי שלנו, היא מבטאת את "מה שאנו סבורים שהננו".
צ’אקרת הגרון היא הראשונה מבין שלושת הצ’אקרות הגבוהות ומתוך כך מהווה חיבור אל ה"אני" הגבוה, אל הנשמה ואל הרוח.
לצ’אקרת הגרון ישנם שני רובדי ביטוי, הרובד הנמוך של הצ’אקרה מבטא את הרצון להשיג סיפוק דרך ביטויי הכישורים, הרצונות, הרגשות הדעות וכו’
האדם חש צורך להביע את קולו ולהישמע ולהעביר את מסריו אל העולם.
ברובד הגבוה יותר, הביטוי מקושר אל איכויותיו הרוחניות של האדם, הוא משמש לשם בחינת העצמי והאחרים מתוך רצון לשאול שאלות חדשות לגביי העצמי, האחרים והעולם, על מנת להבין דברים לעומקם ולא לקבלם באופן שטחי ומובן מאליו.
צ’אקרת הגרון מעוררת בנו את חוש האחריות, האחריות מתבטאת בלקיחת אחריות על עצמנו, על ההתפתחות העצמית ועל החיים האישים.
התקשורת שהיא אחד ההבטים של צ’אקרת הגרון גם היא בנויה על שני רובדים, גבוה ונמוך, התקשורת הפנימית והתקשורת החיצונית.
התקשורת הפנימית גורמת לתקשורת עם הגוף הפיזי שלנו, כאשר האדם אינו מקשיב לגופו ואינו מזין אותו כראוי או מתיש אותו בצורה כלשהי הגוף יגיב בדרך מסוימת: כאב, פציעה או מחלה.
התקשורת החיצונית מובילה לתקשורת חיובית עם הסובב אותנו ולקיחת אחריות על מה שקורה לנו בתוכנו ומסביבנו מבלי להשליך זאת על הסובב אותנו.
התקשורת מאפשרת מודעות. היא מוכיחה לנו בצורה ברורה, את כוחה של המילה, ומכאן מסייעת לנו להבין את כוחה של המחשבה, כמו שנאמר "סוף מעשה במחשבה תחילה".
המודעות לכוח המחשבה וההבנה כי המחשבה היא כוח אנרגטי פעיל וברור, מובילה אותנו אל צורת התקשורת הגבוה יותר של צ’אקרת הגרון.
אחת ממילות המפתח של צ’אקרת הגרון היא האמת האוניברסאלית שקיימת בכל אחד מאיתנו.

גיל ההתפתחות של צ’אקרת הגרון היא בין שש-עשרה לעשרים ואחת. בגילאים אלו מתרחשת מרבית הלמידה המודעת והמתבגר מתחייב לאחריות לחייו.
הוא מתחיל לחשוב בצורה רצינית על עתידו ועל אופן השילוב בין כישוריו ושאיפותיו לבין היכולת לחיות ברווחה פיזית ונפשית, הוא מודע ומעורב יותר במתרחש סביבו, המתרחש בעולם אינו עוד "התרחשות רחוקה", אלא התרחשות מעוררת ומערבת.
האינדיבידואליות של האדם הצעיר עומדת למבחן מבחינה חברתית ומעמדית, מבחינה השכלתית, מבחינה כלכלית.
נורמות המשתנות מתקופה לתקופה, והנורמות החברתיות המגדירות הצלחה הן בעלות השפעה גדולה על האדם הצעיר.
הוא עשוי להיענות לציפיות ההורים והסביבה, לעיתים תוך ויתור על יושרו הפנימי כלפי עצמו. מצב זה עלול ליצור נתק חזק בתקשורת הפנימית.
על מנת להגדיר לעצמו את שאיפותיו האמיתיות, עליו להיות מודע לעצמו ואף להבין את תפקידו ביקום.

כאשר צ’אקרת הגרון מאוזנת, האדם יהיה מסוגל לבטא את מחשבותיו, רצונותיו, דעותיו ואת הידע הפנימי שלו בצורה ברורה.
האדם יהיה בעל יכולת לבטא את אישיותו בכל תחום- בלימודים, בעבודה בחברה, בחיק המשפחה.
במצב מאוזן, האדם יחוש בטחון עצמי, והוא אינו יחשוש לחשוף את חולשותיו בפני האחר, הוא החלטי ומודע לעצמו, ומסוגל להכיר בחולשותיו ובכישוריו ובאיכויותיו. האדם יהיה בעל יושר פנימי ויושר כלפי הזולת.
צ’אקרת גרון פתוחה גורמת לאדם לחוש את שמחת הביטוי, האדם יהיה בעל בטחון ואמונה עמוקה, מאחר והיא מחברת אותנו אל הידע הקוסמי ואל ההבנה שהדברים רחוקים מלהיות רק מה שנראה "על-פני השטח", בחומר ובגשמיות.

צ’אקרת גרון לא מאוזנת תתבטא ב:
קושי בביטוי עצמי, בחוסר הקשבה לגוף, ולצרכיו הטבעיים שלו.
חוסר איזון בין הרגש למחשבה, ואי ביטוי נכון ואמיתי לרגשות ולתחושות ולרצונות שעולות בו מבפנים. האדם יימצא את עצמו מתקשה לומר לאדם מולו את אשר הוא מרגיש ורוצה, מתוך פחד הדחייה. בשל הקושי לבטא רגשות, האדם עלול להפוך למריר, או לסבולן מהתפרצויות רגשיות.
חוסר איזון בצ’אקרת הגרון יוביל את האדם לחוסר בטחון עצמי, לדימוי עצמי נמוך ולביקורתיות עצמית מתמדת.
כאשר הצ’אקרה חסומה דבר זה גורם לחוסר מודעות עצמית, שאינה מאפשרת מודעות רחבה לגבי היקום.
האדם יימנע מלקחת אחריות על עצמו ועל הסובבים אותו, ויחוש דחייה ורצון "לברוח" כאשר מטילים עליו תפקיד מסוים.
בניגוד לפחד הביטוי, חוסר איזון מעיד גם על פטפטנות ייתר, והצורך להשמיע ולהישמע הוא חזק אצל אותו אדם, מאחר ובדרך זו הוא "דורש" תשומת לב.

כאשר אנו דואגים לאזן לפתוח ולהזרים את האנרגיה בכל מרכזי האנרגיה שלנו, אנו מאפשרים לעצמנו חיים מלאים בשמחה, בסיפוק באושר ועושר, אנו נאפשר לעצמנו חיים מלאים מבפנים ומבחוץ, נלמד לזמן לעצמנו את החוויות שאנו רוצים לחוות,
נלמד לקחת אחריות על החיים שלנו ונלמד לחיות מתוך שמחה ולא מתוך אשמה והאשמה.
כאשר הצ’אקרות מאוזנות אנו נחוש בריאים וחזקים, נלמד להתמודד עם החיים בצורה הטובה והבריאה.
אני מאחל לכולכם חיים מלאים בשמחה וביצירה ובהשראה, חיים מלאים בשלווה וברוגע, בנתינה ובקבלה של אור ואהבה.

תגובות

אין תגובות עדיין

השאר תגובה