עידוד - כדרך חיים

עידוד הוא כל דבר העוזר לאדם להעלות את הערך העצמי שלו בעיני עצמו.

כל אדם זקוק לעידוד וכל אחד מתעודד בדרך אחרת ומדברים שונים. לכן חשוב שמה שנבחר לומר יהיה: אישי, מנומק, מפורט, ומיוחד לאותו אדם ללא סיסמאות ואמירות כלליות.
מטרת העידוד היא להביא לחיזוק הדימו העצמי והיכולת, ולטעת את האומץ להיות בלתי מושלמים. בדרך כלל אנחנו מקבלים ונותנים עידוד ושבחים על הצלחות, בעוד שאנחנו זקוקים לעידוד דווקא כשקשה לנו וכשאיננו מצליחים.
חשוב שנדע לעודד את עצמנו. כל אחד זקוק לעידוד. יש הרבה דרכים לעודד ואין צורך לדעת את כולם. מספיק אם נאמץ עיקרון אחד או שניים כדרך בחיים.

לקבל ולהעריך כל אדם או ילד ללא תנאים, גם את עצמנו. זכותנו להיות אנו כי אנחנו לא מלאכים, רק בני אדם. אנחנו איתך, יהיה אשר יהיה. גם אם הילד עושה דברים שלא נראים לנו – הוא בעל ערך.
כבוד הדדי, כבוד לעצמנו ולזולת, שפירושו לא לפגוע, לא לזלזל, לא להשפיל – לא את עצמנו ולא את הילד. לכבד פירושו, בין היתר, ללמוד להקשיב ולקבל את העובדה שכל אדם זכאי להחזיק בדעות שונות, גם ילדים.
הדגשת החיובי והמצוי ולא השלילי והרצוי. הכרה בכוחות, במה שיש ולא במה שחסר. ההתייחסות צריכה להיות אל הכוחות ולא אל החולשות, כי ההכרה בכוחותיו של הילד וחיזוקם בונים את האישיות על בסיס יציב של “מה שיש”.
הערכה לילד על עצם היותו, על תרומתו, על ההשקעה, המאמץ, ולא על פי התוצאה. מידת ההשקעה והמאמץ תלויים בילד, אבל התוצאה לא. יש לזכור שהמאמץ אצל כל ילד הוא שונה ולכן להיזהר לא למדוד את המאמץ לפי הכוחות שלנו.
לא לצפות להתקדמות מהירה וגדולה. יש לקבל שתהליך ההתקדמות הוא אישי, לעתים גם אטי. יש להשוות את ההישגים של הילד אך ורק אל עצמו. כדאי לאפשר גם לעצמנו וגם לילד להתקדם צעד אחר צעד בקצב אישי.
שינוי בתפיסת כשלונות ושגיאות. השגיאה היא מעבדה לימודית. היא מאפשרת לנו הבנה וידיעה מעמיקות יותר של מה שעשינו. הילד ילמד משגיאותיו בעצמו (מכיוון שהוא נוכח בתוצאות מעשיו). חשוב לזכור כי כולנו בני אדם ולכולנו יש טעויות וחסרונות – זה חלק מהחיים. אין טעם להדגיש אותם ולהביך ולתקוע את האדם הטועה.
להתייחס אל המעשה ולא אל העושה.כי את המעשים ניתן לשנות. כשההתייחסות הינה לעושה ולא למעשה, אזי הילד אינו מקבל תחושת סיפוק בתרומה שלו ובמועילות לסביבה (במה המעשה שלי תרם לסביבתי או לעצמי?)
להיות קשוב לקצב וליכולות של הילד. לא לדרוש יותר מדי ומעבר ליכולת.
האמונה שלנו בילד היא עידוד בשבילו. כאשר אנו מאמינים ביכולתו של הילד לפעול בצורה עצמאית, אפילו בקנה מידה קטן, כאשר אנו מאפשרים לילד לקחת את האחריות לכמה מענייניו וסומכים עליו שיוכל להתמודד איתם בעצמו, אנחנו מעודדים אותו.
לתת לגיטימציה למצב, לרגש, לקושי. להיות “עם”, להקרין חום אנושי.

חשוב לזכור שדווקא הילד שקשה לנו איתו, הוא זה שזקק יותר מכולם לעידוד!

דוגמאות למשפטי עידוד:
המעשה שעשית היה באמת חשוב
המעשה שעשית היה אמיץ, אחראי, מראה על התאפקות (ואסביר לך גם למה)
אני סומך עליך כי ראיתי ש… שמעתי ש…
מאוד עוזר לנו שאנחנו יכולים לסמוך עליך
כמה יפה לראות איך אתם מסתדרים ביחד / בלי עזרתך היה קשה לי מאוד להסתדר
איזה יופי שהצלחת להתגבר על… להתאפק…
אני מעריכה מאוד את המאמץ שלך
נראה לי שבאמת השקעת והתאמצת ב…
הרעיון שלך הוא רעיון חשוב
יש לך רעיון מה לעשות בקשר ל…?
הרעיון שלך מאוד עוזר (עזר) לי
מה אתה מציע לעשות? העצה שלך חשובה לי
שמתי לב עד כמה זה חשוב לך… אני כל כך שמח בשבילך…

תגובות

אין תגובות עדיין

השאר תגובה