ההיסטוריה של הרייקי

האגדה בדבר גילויו של הרייקי מחדש בעלת גוונים רבים כיאה לכל אגדה.

תחילת החיפוש אחר אנרגיית הריפוי העתיקה

בעיר קיוטו שביפן, חי ד"ר מיקאו אוסואי איש רוח נוצרי. לאחר אחד השיעורים, שאלוהו שני תלמידים בסמינר כיצד ישו ביצע את הניסים שבהם ריפא אנשים, וביקשוהו להסביר מדוע הוא לא יכול לבצע את אותם ניסים. ד"ר אוסואי לא יכול היה לתת לתלמידים תשובה, והרגיש שהוא מבין את התנ"ך בשכלו, אך אינו מבין כיצד ניתן לרפא בדרכו של ישו. כאן התחילה דרכו של ד"ר אוסואי בחיפוש, שארך שנות חיים, אחרי שיטות ריפוי עתיקות. הוא עזב את יפן, הגיע לארה"ב ורכש תואר ד"ר בתורת הדתות. בלימודיו הוא חיפש את הידע כיצד ריפאו ישו ושליחיו את החולים, אך לא מצא את התשובה.
לאחר חזרתו ליפן, הבין ד"ר אוסואי כי גם בודהה ריפא חולים בדרכו של ישו והיה ישות רוחנית ואנרגטית אדירה. ד"ר אוסואי החל לחקור את אנשי רוח בודהיסטים שונים אם הם מכירים את טכניקות הריפוי בהן השתמש הבודהה. באותה תקופה, הבודהיסטים חשו שעבודה על הגוף ועל הנפש אינן תמיד קשורות זו לזו. הם התרכזו בעבודה על הנשמה ולא על הגוף. בחיפושיו הגיע ד"ר אוסואי למנזר זן בודהיזם. לשאלתו את אב המנזר "האם זן יודע כיצד לרפא את הגוף?" הנזיר חזר על התשובה והסביר שהם מתרכזים בעיקר בריפוי הנשמה ולכן לא היה להם זמן ללמוד את ריפוי הגוף. ד"ר אוסואי ביקש להצטרף למנזר הזן כדי שיוכל ללמוד את סודות הזן בודהיזם בחיפוש אחרי המפתח לריפוי. הוא הורשה להצטרף והחל בלימודיו. ד"ר אוסואי למד את התרגומים ליפנית של הבודהיסטים, אך לא מצא שם את התשובה. בהמשך למד את השפה הסינית כדי שיוכל ללמוד ממגוון רחב יותר של כתבים, אך עדיין לא מצא את שחיפש. באחת מהמדיטציות, הודרך ללמוד את השפה הסנסקריט על מנת שיוכל לקרוא את הכתבים בשפה המקורית שבה נכתבו, כדי שתהיה לו גישה לכתבים שלא תורגמו מעולם. לאחר שהתמחה בסנסקריט החל לקרוא את כתבי הבודהיסטים הטיבטים בשפת המקור. בכתבים אלה גילה את מה שהרגיש שהוא המפתח לריפוי. ד"ר אוסואי מצא את הסמלים, את הנוסחאות ואת התיאורים כיצד ריפא הבודהה. ד"ר אוסואי גילה את הידע, אך עדיין לא היה לו את הכוח לרפא. הוא התייעץ עם ידידו במנזר, ושניהם שקעו במדיטציה ושאלו מה עליו לעשות. נאמר להם שעל ד"ר אוסואי ללכת למקום התבודדות על ההר הקדוש קורימה, שם היה עליו לצום ולעשות מדיטציה במשך 21 יום, ואז יוכל לקבל את ההארה שביקש.

גילוייה של אנרגיית הרייקי בהר קורימה

ד"ר אוסואי טיפס על הר קורימה, ועל מנת לעקוב אחר ספירת הימים אסף 21 אבנים קטנות והניח אותן לפניו. בכל בוקר קם לפני זריחת השמש וזרק אבן אחת לשמירת מניין הימים. בכל הזמן הזה צם ועשה מדיטציה. ביום ה-21, התעורר בבוקר חשוך לחלוטין, הוא לא היה יכול לראות אפילו את ידיו. הוא מצא את דרכו לנקודת המדיטציה שלו והרים את האבן האחרונה שנותרה. לפני שזרק את האבן האחרונה לצידו של ההר הוא התפלל וביקש מאלוהים אישור לממצאיו וביקש הארה כיצד לבצע אותם. כשזרק את האבן הופיע אור רחוק במזרח, האור הלך והתעצם והתקרב אליו. ד"ר אוסואי נבהל ורצה לברוח, אך חשב לעצמו "חיפשת במשך שנים, עשית מדיטציה וצמת 21 יום, ביקשת הארה וכעת אתה רוצה לברוח ממנה?". ד"ר אוסואי השקיט את המיינד שלו ואמר:"אם האור הזה הוא בשבילי – אני מקבל את האור". האור נעשה בהיר יותר, זרם לרוחב המים והכה אותו בנקודת העין השלישית. לרגע, חשב ד"ר אוסואי שהוא מת ועלה לגן עדן, מכיוון שמעולם לא חווה חוויה נפלאה שכזו. הוא ראה בועות רבות בכל צבעי הקשת, ולאחריהן הגיע אור חזק וגדול מלווה באותיות סנסקריט מוזהבות – הנוסחה הסודית של כוח החיים האוניברסלי וכיצד להשתמש בו. בכל פעם שהופיעה בועה בשדה הראיה של ד"ר אוסואי, הוא קיבל את ההוראות לשימוש באותו סמל. ברגע שהפנים את הידיעה בזיכרונו, זזה הבועה ובועה אחרת הגיעה עם סמל שונה. בדרך זו, למד ד"ר אוסואי את כל משמעויות הסמלים. הוא ידע שזוהי אנרגית החיים האוניברסלית שלה הוא קרא "רייקי", וכך נולדה שיטת ד"ר אוסואי לריפוי טבעי. לבסוף נעלמו הבועות, האור ואותיות הסנסקריט, וד"ר אוסואי הרגיש רגוע, מלא חיים ואנרגיה.

ד"ר אוסואי זינק על רגליו, הוא רצה למהר חזרה למנזר ולספר להם על חוויותיו. במרוצתו, מעד על אבן ופצע את בהונו. באופן אינטואיטיבי הוא הניח את ידו על בהונו כדי להקל את הכאב, וראה כי הדימום מיד פסק וכך גם הכאב. בהונו החלימה והפצע נראה כאילו בן ימים אחדים. הוא הרגשי שהאנרגיה של ידיו השתנתה, היא נעשתה חמה מאוד. הוא המשיך בירידה מן ההר, ובמהרה נעשה רעב מאוד ועל כן עצר בפונדק במורד ההר והזמין תה ואורז. בת הפונדק היפנית הגישה לו את האוכל, כשמטפחת כרוכה על לסתה. היא סיפרה לד"ר אוסואי ששיניה כואבות מאוד כבר כמה ימים. ד"ר אוסואי הציע:"האם את רוצה שארפא אותך?". היא קבלה את הצעתו, והוא הניח את ידיו על לסתה. בתוך זמן קצר הכאב נעלם והנפיחות החלה לרדת. לאחר שסיים את האוכל, רצה ד"ר אוסואי לשלם, אך בעל הפונדק אמר לו: "תודה, אך אינני יכול לקבל ממך כסף. עזרת לבתי בטיפולך, אנא קבל את האוכל כתשלום לשרותי הריפוי שלך".

הפצת אנרגיית הרייקי לנזקקים לריפוי

בחזרה לקיוטו סיפר את ההתרחשויות לידידו הנזיר. בבקשו אחרי הדרכה כיצד להשתמש בכוחו החדש, הודרך דרך מדיטציה ללכת למעונות הקבצנים של קיוטו, ושם לטפל בעניים ובקבצנים. משם ישלח את הצעירים למנזר, שם ילמדו כיצד להרוויח את לחמם. באותם הימים היה רובע הקבצנים מקום מסוכן לזרים שכן כל הקבצנים התאחדו תחת הנהגתו של אחד מהם. ד"ר אוסואי הלך למנהיג הקבצנים, וביקש ממנו לעבוד בריפויים. כל שביקש למחייתו היה שלוש קערות אורז ביום ומקום לישון בו. בקשתו נתקבלה, והוא עבר להתגורר ברובע הקבצנים והחל לטפל בהם. במשך שבע שנים חי ד"ר אוסואי ברובע, ריפא אותם, והבין איך עובדת אנרגיית הרייקי על הגוף.

יום אחד, להפתעתו הרבה ראה אוסואי פנים מוכרות של קבצנים אשר טיפל בהם בעבר. כאשר שאלם מדוע לא החלו לקיים חיים חדשים במנזר, הוא נענה שהעבודה הינה תובענית מידי ושחיי הקבצן קלים הרבה יותר. מצוקתו של אוסואי הייתה גדולה, הוא חש כי נכשל. הוא הבין כי בעבודת הריפוי שלו שכח דבר בעל חשיבות רבה. ללמד קבצנים את הכרת התודה. משיעור זה ניסח ד"ר אוסואי את חמשת העקרונות של הרייקי:
1. רק היום – ארפה מהכעס.
2. רק היום – ארפה מהדאגה.
3. רק היום – אודה על כל הטוב שנפל בחלקי.
4. רק היום – אבצע את עבודתי בכנות.
5. רק היום – אהיה נחמד לשכני ולכל היצורים החיים עלי אדמות.

לאחר ניסוחם של עקרונות אלה, עזב אוסואי את רובע הקבצנים לצמיתות וחזר לקיוטו, שם הדליק לפיד גדול ועמד ברחובות. כאשר נשאל עוברים ושבים מה פשר מעשה זה, ענה שהוא מחפש אנשים המחפשים את האור, אנשים חולים ומדוכאים אשר משתוקקים להירפא. זו הייתה תחילתו של פרק חדש בחייו שבה נדד ביפן ולימד את תורת הרייקי.

זמן קצר לפני מותו, קרוב לסוף המאה ה-19, ד"ר אוסואי מינה אחד מתלמידיו המסורים ביותר ד"ר צ’וג’ירו היאשי (Chujiro Hiyashi), קצין ימי לשעבר, כאחראי להמשכת מסורת הרייקי. ד"ר היאשי הפך להיות ל-grand master השני במסורת הרייקי. ד"ר אוסואי נפטר בגיל 62 משבץ, והוא קבור במקדש בקיוטו, כאשר סיפור חייו חרוט על מצבתו. נאמר כי שליט יפן עלה לקברו של ד"ר אוסואי והכיר בתורתו.

ממשיכי הרייקי – ד"ר היאשי והגברת טאקאטה

ד"ר היאשי המשיך את ניהולו של ארגון הרייקי הראשון בטוקיו, שבה טופלו חולים במחלות קשות וחמורות. ב-1935 הופיעה במרפאתו של ד"ר היאשי אישה יפנית אמריקאית צעירה מהוואי הגברת הוואיו טאקאטה. הגברת טאקאטה הייתה אישה חולה מאוד, ולקתה גם בדיכאון עמוק עקב מותו של בעלה מספר שנים קודם לכן. היא עמדה לעבור ניתוח ביפן, כאשר על שולחן הניתוחים דיבר אליה קול שהפציר בה לא לעבור את הניתוח. הגברת טאקאטה סיפרה על הסתייגותה מביצוע הניתוח ושאלה על שיטות ריפוי אחרות. הרופא אכן המליץ לה לבקר במרפאתו של ד"ר היאשי, שם החלה לקבל טיפולים ברייקי ולאחר מספר חודשים נרפאה כליל. הגברת טאקאטה התרשמה מאוד מן הרייקי והחליטה ללמוד רייקי בעצמה. אך באותה תקופה הרייקי היה בתחומם של הגברים בלבד, ונשים לא הורשו לקחת חלק בזה. הגברת טאקאטה הייתה נחושה בהחלטתה ולא ויתרה בקלות. עקשנותה נשאה פרי, והיא למדה את טכניקת רייקי 1 ו- 2. היא חזרה לארה"ב והחלה לטפל בחולים באמצעות הרייקי. ב-1938 ד"ר היאשי ובתו באו לבקר אותה וזמן קצר לאחר מכן הפכה להיות רייקי מאסטר. ד"ר היאשי ובתו חזרו ליפן.

ד"ר היאשי היה מיסטיקן רב-עוצמה. הוא יכול היה לחוש את המלחמה הקרובה עם ארה"ב והחל בהכנות. הגברת טאקאטה חשה בדאגתו וחזרה ליפן בעקבותיו. ד"ר היאשי הזהיר אותה מפני הסכנה הקרבה. הוא ידע כי כתוצאה ממלחמה זו יפן תיחרב ואנשים רבים ימותו. ד"ר היאשי ציין בפני הגב’ טאקאטה את ההכנות שתצטרך לעשות כדי לשמור על הרייקי. ד"ר היאשי, שלא רצה לקחת חלק באלימותה של המלחמה הקרבה, החליט לעבור מן העולם הזה. יום אחד, בשנות ה-30 המאוחרות, בלבוש טקסי ובנוכחות חבריו, ד"ר היאשי עזב את גופו תוך הכרה מלאה.

זמן קצר לאחר מותו של ד"ר היאשי, חזרה הגברת טאקאטה להוואי, שם למרבה מזלה הצליחה לחמוק ממאסר צפוי של אזרחים אמריקאים-יפנים במהלך מלחמת העולם השנייה. הגברת טאקאטה המשיכה ללמד רייקי באמריקה לאחר המלחמה במהלך תקופה שהייתה סגורה לרעיונות, שמרנית וצרת-אופקים בתולדות אמריקה. בשנות ה-70 החלה הגברת טאקאטה להכשיר מורים, ובמותה בדצמבר 1980, 21 מתלמידיה הוכשרו להיות מאסטרי רייקי. בזכותם, כיום ישנם מורים לרייקי ברחבי העולם.

אנרגיית הרייקי היא אנרגיה חכמה

ומגיעה לכל מקום בו הגוף זקוק לריפוי