האם אני מוכן לטיפול

טיפול פרטני יכול להוות מקום בטוח לכל אדם הרוצה לפגוש את עצמו, את מחשבותיו, רצונותיו ורגשותיו. אני קורא לזה ה"חממה הפרטית שלי", בה יכול המטופל להביא לידי ביטוי את עצמו במלוא כנותו. כמובן שעל מנת להגיע לאינטימיות ופתיחות מול המטפל, מתרחש תהליך של בניית אמון ויצירת בטחון במודע.

למה להגיע לטיפול?
הקריטריון הקליני החשוב ביותר לקבלה לטיפול הוא המובן מאליו: המטופל חייב להיות בעל מוטיבציה גבוהה לטיפול. הגעה לטיפול פרטני רק בגלל שנשלחנו אליו על ידי בן/בת הזוג, קצין מבחן, מטפל פרטני או גורם אחר מלבד רצון המטופל, אינה מהווה סיבה מספיק טובה להתחיל טיפול. דעה קדומה ביחס לטיפול פרטני ניתן לתקן בשלבי ההכנה וההכרות, אך אם ניכר אצל המטופל חוסר נכונות מושרש לקחת אחריות לטיפול ולהיכנס לעומק עולמו הפרטי, הוא אינו מוכן לטיפולי פרטני.

מטופלים רבים פונים לטיפול בלי תלונה אישית מפורשת. הם עשויים לצטט את הבעיות השכיחות שדוחפות בימינו מטופלים לטיפול: הרגשה שדבר מה חסר בחייו, תחושת חוסר משמעות, חרדה מעורפלת, אי-הנאה (אנהדוניה), בלבול בזהות האישית, דיכאון ברמות שונות, ביטול או הרס עצמי, התמכרות כפייתית לעבודה, פחד מהצלחה, קושי לקרוא למצבים רגשיים בשמם (אלקסיתימיה).
מעבר לתלונות המטופל בראייה האישית, מטפלים שיבחנו טענות אלו בצורה מעמיקה, יבחינו שלכל אחת מהן יש הקשרים בין אישיים. ההקשר הבין אישי יכול לכלול בעיות כגון בדידות, ביישנות ונסיגה חברתית, חוסר יכולת להגיע לאינטימיות או לאהוב, תחרותיות יתר, תוקפנות, חספוס רגשי, וכחנות, ביקורת, צורך מתמשך בהערצה, תחושה שאינו אהוב, פחד לעמוד על שלו, כניעות ותלותיות. בכל מקרה, על המטופל להיות מוכן לקחת אחריות מסוימת על הבעיות האלה, או לכל הפחות להכיר בהן ולבטא רצון להשתנות. כל אחת מהבעיות האישיות והבין אישיות יכולות להיות מטופלות בהצלחה בטיפול פרטני.

מהות הטיפול
ארווין יאלום כתב בספרו בצורה פשוטה וברורה את תפקידו של המטפל כך: "הועילה לי תפישת האדם בו, כבעל נטייה מובנית להגשמה עצמית. אם מסירים מעל דרכו מכשולים, סיכויו של האדם להתפתח לכלל יצור בוגר ובשל המגשים את עצמו במלואו, הם בדיוק כסיכויו של אצטרובל לצמוח ולהתפתח לכדי עץ אלון מפואר. המשימה היא להסיר את המכשולים החוסמים את דרכו של המטופל שלי. אינני חייב להשלים את המלאכה עד תומה, לא עלי מוטלת המשימה להחדיר במטופל את התשוקה לצמוח מתוך סקרנות, רצון, תאווה לחיים, אכפתיות, נאמנות וכל אחד מאין-ספור המאפיינים העושים אותנו בני-אדם שלמים. כל שעלי לעשות הוא לזהות את המכשולים ולהסירם. כל השאר יבוא מאליו, מונע על ידי כוחות המימוש העצמי הטמונים במטופל עצמו."

פתיחות בטיפול
מטופלים רבים חווים קונפליקטים בתחום הפתיחות והאינטימיות כלפי עצמם הסביבה, ויוצאים נשכרים מהטיפול אך ורק בזכות ההתנסות ביחסים כאלו עם המטפל. יש הפוחדים מפני האינטימיות, משום שהם מאמינים כי יש בהם דבר מה שאי אפשר לקבלו, משהו דוחה ובלתי נסלח. לנוכח זאת, עצם מעשה ההיחשפות המלאה לעיני אחר והקבלה למרות הכל, עשויים להיות גורם מכריע בהצלחת הטיפול. אחרים נמנעים מאינטימיות בשל הפחד מפני ניצול, השתלטות או נטישה. גם לגביהם יצירת היחסים הטיפוליים האינטימיים והדואגים עשויה להיות חוויה רגשית מתקנת.

ישנם מטפלים שמציעים טיפול קבוצתי למטופלים שלא עובדים היטב בטיפול פרטני בשל יכולתם המוגבלת לדווח על אירועים בחייהם (בגלל שטחים מתים או בשל הפרעת אישיות סינטונית (האדם אינו רואה את ההפרעה כדבר שלילי). הבחירה במטפל לא תמיד היא קלה ופשוטה, עולים הרבה מחשבות, חששות, תהיות – לכל אלה יש מקום בהחלטה לגשת לטיפול.

אני מאחל לכולכם שנזכה לשנות את שניתן לשנות