צ’אקרת הבסיס - מולאדהרה

הצ’אקרה הראשונה

צ’אקרת הבסיס – השורש – מולאדהרה.

מיקום הצ’אקרה: איזור הפירנאום, הנקודה בין איבר המין לאנאוס.
צבע הצ’אקרה: אדום ושחור
צבע משלים: כחול.
מילות מפתח: שורשיות, יציבות, קבלה, שימור עצמי, הישרדות, תפיסה.
עקרונות בסיסים: כוח רצון פיזי לקיום ולהישרדות.
היבט פנימי: התקרקעות.
הקשר שלנו כבני-אדם אל העולם החומרי הוא דרך הצ’אקרה הראשונה.
היא נקראת גם צ’אקרת הבסיס, היא מהווה את הבסיס לשאר פעילותן של הצ’אקרות, לקיומו ולהתפתחותו של האדם.
היא מקרקעת “מחברת” אותנו אל האדמה, היא מעניקה לנו תחושת בטחון ויציבות לה אנו זקוקים.
ככל שאנו חשים את שורשינו נעוצים באדמה בביטחון רב יותר, כן נעשים החיים הגשמים, בעולם החומר, קלים ופשוטים יותר.
בצ’אקרת הבסיס קיימים כל האינסטינקטים ההישרדותים ושימור עצמי והיא מעוררת את הצורך לפעול למען יציבות, בטחון, אוכל, קורת גג.
יחד עם זאת קיימים בה הפחדים הקשורים בחוסר יציבות, חוסר בטחון בעצמי וביקום ובחוסר התקרקעות.
אינסטינקט / ייצר המין נעוץ בצ’אקרה זו, בשל הצורך של האדם להמשכיות.
במקרה של חוסר איזון באינסטינקטים ההישרדותים של צ’אקרת הבסיס, עשויים לגרום לפחדנות, לתלות, בשיפוט ובדעותיהם של אחרים ומאידך, להליכה על הקצה ולהסתכנות ייתר.
השנים הקריטיות של התפתחות צ’אקרת הבסיס היא מרגע הלידה ועד גיל חמש לערך.
כמובן שהצ’אקרה אינה מפסיקה להתפתח לאחר שנים אלו, שנים אלו חשובות להמשך התפתחותו של האדם.
הצרכים החיוניים – בית חם, אוכל, חיבוק ואהבה. אם במידה ולא סופקו צרכים אלו לאדם (לתינוק, לילד) ישפיע הדבר בצורה קריטית על המשך תפקודה של הצ’אקרה.
בשנים אלו אנו לומדים כילדים להכיר את העולם הפיזי, אנו נוגעים, ממששים, טועמים, ולכן נדרשים לנו מגוון גירוים וחופש פעולה, אם כי לא חסר גבולות, על מנת שנוכל לעצב עבורנו את תפיסת העולם הראשונית, הבאה לידי ביטוי לאחר מכן, בתפקודה של הצ’אקרה.
אנו לומדים להכיר את העולם בגילאים אלו, כמזין, אוהב, חם, מחבק ובטוח. תפיסות אלו אשר ישפיעו עלינו בהמשך חיינו.
במידה ולא קיבלנו את אותה אהבה, את אותה תחושת בטחון, את הטיפול שאנו זקוקים לו, אנו עשויים לחוות את העולם כקר ומנוקר, מפחיד ומסוכן.
חוסר הזנה נפשית נאותה בשנים ראשונות אלו, חוסר חיבוק, חום ומגע, חוסר באהבה, עלולים ליצור בנו “חוסר” אותו נבקש למלא באמצעים חומריים שונים, מתוך שאיננו מכירים במקור החוסר היוצר את התשוקות החומריות הרבות, שאינם באות לידי מימוש.

כאשר צ’אקרת הבסיס פתוחה ופועלת באופן הרמוני אנו נחוש קשר עמוק עם האדמה ועם צורות החיים בטבע.
אנו נרגיש מלאי חיים ומלאי עניין, נחוש יציבות, סיפוק, וכוח פנימי גדול. אנו נרגיש כי אנו מסוגלים לקבל החלטות ולבצען, נרגיש את עצמנו אנרגטיים, בעלי יכולת הבחנה ובעלי מיניות בריאה.

כאשר צ’אקרת הבסיס אינה מאוזנת/חסומה דבר זה יתבטא בהתמקדות בלתי פרופורציונאלית בצרכים ההישרדותיים והחומריים שלנו.
חוסר איזון זה עלול להתבטא בהפקרות מינית ובחוסר איזון מיני.
כמו-כן אנו עלולים להרגיש כי איננו מסוגלים לתת או לקבל בחופשיות, הן בעניינים חומריים, והן בעניינים רגשיים.
במצב של חוסר, אנו עלולים לנסות לכפות על אחרים את רצונותינו ואת דעותינו, ולחוש זעם וכעס כאשר רצונותינו אינם מתמלאים.
אנו עלולים לחוש כי אנו בעלי כוח סבל והתמדה מועטים ביותר, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית.
אנו עשויים לחוש חוסר בטחון, לדאוג ללא הרף, לחלום בהקיץ באופן מוגזם, לרחף ולהיות בלתי מקורקעים לאדמה.
אנו נחוש עצמנו חסרי יציבות וההתמודדות עם דרישות החיים הפשוטות והיום יומיות עלולים להיות קשים ומטרידים.
המציאות על פני האדמה תראה לנו קשה מנשוא.

כאשר אנו דואגים לאזן לפתוח ולהזרים את האנרגיה בכל מרכזי האנרגיה שלנו, אנו מאפשרים לעצמנו חיים מלאים בשמחה, בסיפוק באושר ועושר, אנו נאפשר לעצמנו חיים מלאים מבפנים ומבחוץ, נלמד לזמן לעצמנו את החוויות שאנו רוצים לחוות,
נלמד לקחת אחריות על החיים שלנו ונלמד לחיות מתוך שמחה ולא מתוך אשמה והאשמה.
כאשר הצ’אקרות מאוזנות אנו נחוש בריאים וחזקים, נלמד להתמודד עם החיים בצורה הטובה והבריאה.
אני מאחל לכולכם חיים מלאים בשמחה וביצירה ובהשראה, חיים מלאים בשלווה וברוגע, בנתינה ובקבלה של אור ואהבה.

תגובות

אין תגובות עדיין

השאר תגובה
דילוג לתוכן